ספר הזוהר
לפי מסורת המקובלים "ספר הזוהר" חובר במאה ה- 2 לספירה על ידי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) תלמידו של רבי עקיבא. הוא נותר יחד עם עוד ארבעה חכמים לאחר מותם של אלפים מתלמידי רבי עקיבא. בעולם האקדמי מקובלת הטענה כי "ספר הזוהר" נכתב במאה ה- 13 ע"י ר' משה דה ליאון, אך לפי מסורת המקובלים טענה זו מוטעית, ור' משה דה ליאון אמנם גילה ופרסם את הספר בתקופתו אך לא הוא מחברו. (ראה: בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", נט-ס).
ספר הזוהר הוא הספר החשוב ביותר בחוכמת הקבלה ונחשב לספר היסוד העיקרי. הספר נכתב ברובו בארמית.
הפירוש המקיף והמעמיק ביותר לספר הזוהר נכתב ע"י הרב יהודה אשלג, בין השנים 1943-1953. פירושו של הרב יהודה אשלג מכונה פירוש "הסולם" ועל שמו הוא מכונה "בעל הסולם". פירוש "הסולם" מכיל תרגום מדויק של ספר הזוהר מארמית לעברית, ופירוש נדיר ופרטני במיוחד של פרשיות הזוהר השונות. כמו כן, הוא חיבר חמש הקדמות ללימוד בספר הזוהר עם פירוש הסולם.
להורדה או לקריאה ב"ספר הזוהר" עם פירוש "הסולם" לחץ/י על הקישורים הבאים:


חלק א: הקדמות